לצערינו אנחנו חיים במדינה רוויית אובדן ושכול.

התמודדות עם אובדן ואבל היא תהליך אישי, רגשי ומורכב. אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" להתמודד, והתהליך משתנה מאדם לאדם בהתאם לאישיותו,
קשריו עם הנפטר, התרבות והמשאבים הרגשיים והחברתיים שעומדים לרשותו.

ישנו מודל שלבים בהתמודדות עם אובדן ואבל (עפ"י אליזבת קובלר-רוס) אם כי לא כל אדם עובר את השלבים הללו בסדר מסוים או בכלל:

1. הכחשה: תחושת חוסר אמונה או הלם מהאובדן.
2. כעס: כעס כלפי הנסיבות, העצמי או אחרים.
3. מיקוח: ניסיון נפשי למצוא דרך "להחזיר" את המצב לקדמותו.
4. דיכאון: תחושת עצב עמוק, ריקנות או אובדן משמעות.
5. קבלה: השלמה עם המציאות ולמידה לחיות איתה.

אסטרטגיות להתמודדות עם אובדן ואבל:

• הכרה וקבלה של רגשות: חשוב לאפשר לעצמך להרגיש את הכאב, הצער, הכעס או הבלבול. רגשות אלה הם חלק טבעי מהתהליך.
• אין "זמן מוגדר" לאבל:  כל אדם עובר את תהליך האבל בקצב שלו, וזה בסדר אם זה לוקח זמן.

• תמיכה של משפחה וחברים:  שיתוף החוויה עם אחרים יכול לעזור להרגיש פחות לבד.
• קבוצות תמיכה:  מפגשים עם אנשים שחוו אובדן דומה יכולים לעזור לחלוק תובנות ולמצוא נחמה.
• ליווי רגשי נפשי: ל NLP ישנם תהליכים וטכניקות תומכות תהליך.

• שמירה על בריאות גופנית: תזונה, שינה ופעילות גופנית יכולים לעזור לאזן את הגוף והנפש.
• פעילויות מרגיעות:   מדיטציה, יוגה או אמנות יכולים לעזור להירגע ולבטא רגשות.
• שגרה יומיומית:  יצירת מסגרת יכולה לתת תחושת יציבות.
• חיפוש משמעות וצמיחה: אובדן עשוי להוביל לשאלות על החיים והקיום. תהליך החקירה הזה יכול לעודד צמיחה אישית וגילוי ערכים חדשים.
  אנשים רבים מוצאים נחמה בלתרום לקהילה או לעזור לאחרים כחלק מעיבוד האבל.
• זיכרון והנצחה

דברים שכדאי לזכור:

• הימנעות היא טבעית אך לא פתרון קבוע:  חשוב לתת מקום לכאב, גם אם זה קשה.
• להיות סבלני לעצמך:  התהליך אינו ליניארי ויכול לכלול ימים טובים ורעים לסירוגין.
• להיזהר מבידוד:  פנייה לאנשים קרובים ולתמיכה חיצונית היא כלי חשוב בהתמודדות.
• לדעת מתי לבקש עזרה: אם תחושת העצב או חוסר היכולת לתפקד מתמשכים ואינם פוחתים, פנייה לאיש מקצוע עשויה לסייע.

התמודדות עם אבל היא תהליך שלומדים לחיות איתו. המטרה אינה "לשכוח" או "להתגבר", אלא למצוא דרך לשאת את הזיכרון והאובדן כחלק מחייך,
תוך המשך חיפוש משמעות ושמחה בחיים.