רובנו נוטים להתבלבל בין פחד לפוביה וכדי שנוכל להתחיל להירגע ולטפל במידת הצורך בהתאם, נעשה סדר בין המונחים:
פוביה היא לרוב תוצר של שיבוש או כשלון בחוויה (שלעיתים הופך אף לטראומה). השיבוש גורם למצב נפשי של פחד או בעתה מאובייקט או ממצב כלשהו.
כשפחד זה הופך לכרוני ומשבש באופן ממשי את חיי הלוקה בה, זוהי פוביה.
למשל פוביה ממים כתוצאה מחוויה לא נעימה של כמעט טביעה בילדות או פוביה ממעליות כתוצאה מהיתקעות במעלית.
פחד הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית לא נעימה, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים. למשל פחד מנחשים.
את הפחד אנו חווים בזמן הסיטואציה ולא לפני והוא אינסטינקט הישרדותי.
בפשטות ניתן לומר כי פוביה לרוב מסתמכת על אירוע בעבר ופחד מתקיים בהווה (אוסיף כאן כי חרדה היא לרוב ממשהו עתידי).
פחד הופך להיות פוביה כשהוא משבש לנו את התפקוד היומיומי, מתערב בהחלטות ובבחירות שלנו בחיי היום יום – למשל אם אירוע של היתקעות במעלית בעבר גורם לנו היום לא ללכת למקומות מסויימים, לבחור לגור בבניין ללא מעלית או בקומה נמוכה.
או פחד ממקורות מים עקב אירוע של כמעט טביעה גורם לנו לא ללמוד שחיה, לא לבחור להשתתף באירועים/נופשים הכרוכים בים, בריכה,
רפטינג וכדומה וזה הופך להיות עניין משפחתי או חברתי.
לרוב, חייהם של אנשים החווים פוביה מושפעים הן ברובד החיצוני והן ברובד הפנימי. הצורך להסתיר, הבושה והמבוכה שמא הפוביה תיחשף,
יכולים להשפיע חברתית ולגרום לחיים בסטרס תמידי ולעיתים לתחושות החמצה.
בעזרת ליווי ממוקד לפוביות, גם כאלו שהן מילדות או ארוכות שנים, ניתן למזער תסמינים, להחליף התנהגויות ולחוות הקלה.
